אני אותנטי?

בעולם המערבי, שאליו, לפחות חלקית, משתייכת גם ישראל, יש חיפוש מתמיד אחר האותנטי. מסעדות אותנטיות, תרבויות אותנטיות, מנהגים אותנטים, התנהלות אותנטית של מקומיים. אנשים נוסעים למזרח, להודו, ליפן, לסין, על מנת לראות תרבות אחרת כל מנהגיה, תרבותה, הדתות שלה, ההתנהלות הבינאישית של המקומיים וכמובן חשוב מאוד – האוכל המקומי. מאוכל הרחוב ועד למסעדות הפאר. אפילו אצלנו בארץ, מסעדות, צימרים ובתי מלון בצפון הארץ לעולם לא יציעו ארוחת בוקר רגילה, אלא ארוחת בוקר גלילית! כאילו בהוספת המילה גלילית יש משהו ההופך את ארוחת הבוקר לארוחה אותנטית במיוחד שרק גליליים אמיתיים אוכלים. תל אביביים נוסעים בימי שישי לשוק מחנה יהודה לאכול במסעדות כמו עזורה שבה יש אוכל המבושל על גבי פתיליות, ומדברים בהתלהבות על האוכל, שלא בטוח שיכלו למצוא פחות טוב ממנו מסוגו בתל אביב עצמה. אווירת השוק והחבר'ה המבוגרים (שנראים אותנטיים להפליא) שבצד אשר משחקים שש בש מוסיפים להרגשה המיוחדת.

אין ספק שחיפוש האותנטיות נעשה במיוחד על ידי אנשים החשים עצמם לא אותנטיים. יש לי תחושה גם שהחיפוש הזה נפוץ יותר אצל תושבי גוש דן האורבנית, אנשי משרד, הכמהים לחוויות אותנטיות. אינני מוציא עצמי מן הכלל. אני מתעניין מאוד בתרבויות העולם כיום ובמהלך ההיסטוריה הידועה. בכל מקום שהייתי בו בכל ניסיתי לאכול את האוכל המקומי, וזה היה גם חשוב לי. גם אוכל רחוב שרבים יגעלו ממנו, בין אם עקב העובדה שהוא מטוגן בשמן שאיננו מוחלף מיום ליום, אלא מועבר בסוף היום לפח מתכת בשביל שימוש חוזר ביום הבא, ועד חרקים בתאילנד (כן, כן, אפילו ג'וק קלוי ניסיתי. לא שזה היה טעים). אני תמיד אוהב לדבר עם מקומיים על חייהם ומנהגיהם. בחלק מן המקומות שהייתי בחו"ל טרחתי ללמוד את השפה המקומית בחודשים שלפני הנסיעה, על מנת לתקשר עם המקומיים בשפתם וכו'.

העניין הוא וזו הנקודה של הפוסט הזה הוא שגם אנחנו, תושבי פתח תקווה, תל אביב, חיפה, רמת גן וכו', אותנטיים. מה? תאמרו? איך אנחנו אותנטיים?

אוקיי. תארו לכם אדם גרמני אשר מגיע לרמת השרון, עיר לא אותנטית בעליל, על פניו ורואה שני אנשים יושבים בחומוסיה ומנגבים חומוס. אתאר את הסיטואציה ונסו לדמיין אותה לא בישראל. שני אנשים יושבים אחד מול השני. ביניהם יש צלחת של משהו שנראה כמו מלט. לפעמים על המלט יש גם נוזל, עם מוצקים רכים בתוכו אשר עושה קונטוציה לעין בלתי מזויינת למשהו מסיטואציה אחרת לגמרי שכוללת אסלת שירותים (אני מדבר כמובן על פול). לשני האנשים יש ביד מאפה עגול שאינו לחם. הם בוצעים ממנו בידיהם חתיכות. מכניסים את החתיכות אל תוך צלוחית המלט ומכניסים את המאפה עם הממרח הלא אסתטי לפיהם. הם אוכלים שניהם מאותה צלחת! כלומר ידיהם נכנסות אל פיהם עם המאפה ונוגעות לאחר מכן בצלחת!

לדעתי, אותו גרמני, יראה בכך עניין אותנטי במיוחד. מסעדה אשר הדבר היחיד שהיא מוכרת היא את צלחות המלט הללו, אנשים אשר אוכלים עם הידיים את המלט, עם מאפה שאינו לחם, חולקים יחדיו צלחת, כאשר, שוב, הם אוכלים עם הידיים!

אבל כשאנחנו עוברים ליד חומוסיה, אנחנו לא עוצרים לרגע וחושבים…  וואו! אני חייב לספר על המקום האותנטי הזה כשאני חוזר הביתה.

החומוסיה היא רק דוגמא אחת, אבל אני חושב שכל ההתנהלות היומיומית בישראל, תראה לאדם זר, בעיקר אירופאי או אמריקאי כהתנהלות אותנטית, אפילו עם נגיעות של עולם שלישי הכה אהוב על מחפשי האותנטיות (ואני בהם כמובן). באיזה עוד מקומות מערביים יש נהיגה כה פראית המזלזלת ואגרסיבית כלפי הנהגים האחרים בכבישים? באיזה מקום מערבי אוכלים חלק מן המאכלים עם הידיים? באיזה מקום מערבי צעקות הן חלק מן השגרה, של מקומות עם קבלת קהל? באיזה מקום מערבי (חוץ מניו יורק אולי, לפי השמועות), יש חיי לילה בכל יום מן השבוע עד השעות הקטנות וגם לאחר מכן כמו בתל אביב? גם אם יש מקומות כאלה, הם לא מקומות עם 300,000 תושבים, אלא ערים גדולות הרבה יותר.

על מנת שאובן כהלכה, אין כוונתי "לרדת" על ישראל בפוסט הזה (למרות שכפי שמובן מהסאבטקסט, יש לי כמובן מה לומר בנושא), אלא להבהיר לכל קורא ולכל ישראלי באשר הוא – אתה אותנטי!

על מנת להדגיש את הטענה שלי אני מצרף קישור לאתר הזה. זהו אתר הממליץ ומספר על ישראל כמקום תיירותי. מה יש לראות, איפה לישון ולאכול וכו'. בקישור המיועד כמובן לתיירים פוטנציאליים, ככל הנראה לתיירים ממדינות מערביות, תוכלו לראות 5 סיבות למה לבקר בישראל. שימו לב היטב לסיבה השלישית- The Locals!. המקומיים! מצורף גם הסבר עליהם, אשר אני מתרגם תרגום חופשי: "לישראלים יש מוניטין בעולם ההולך לפניהם. הם יכולים להיות מאוד גסים ויהירים כשאתה מתקשר איתם בהתחלה. לא אומרים בבקשה או תודה. לוקח זמן להתרגל לזה. אך אני יכול להבטיח לכם שמתרגלים אליהם ולא עובר זמן רב עד שאתה הופך להיות כמוהם, כולל חלוקת צ'פחות לבביות, ואפילו אולי תזכו לאירוח נדיב אשר נוגע ללב".

ממש מתייחסים אלינו כאל מקומיים מהעולם השלישי אשר צריך להתרגל להתנהלות מולם, משל היינו הודים, סינים או מצרים.

מצד שני זה אומר שאנחנו אותנטיים. כן, כן, גם הבנקאי, גם עובד ההייטק וגם רואה החשבון הישראלי, בעינים מערביות הוא אדם אותנטי! אחד שעל מפגש איתו, אותו גרמני ממקודם, יספר עליו בהתלהבות למשפחתו וחבריו בגרמניה. בדיוק כמו שהבנקאי/עובד הייטק/רואה חשבון ייספר על המפגש עם הסיני בנסיעת עבודה, למשפחתו בארוחת שישי, שאגב, גם היא, עניין אותנטי אופייני לישראל.

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s